עו"ד שוש פרי shosh@peri-law.co.il |
עו"ד יורם פרי yoram@peri-law.co.il
logo

תביעת הגירה


אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ו/או ייצוג משפטי ע"י עורך הדין ואין לראות באמור בו יעוץ ו/או ייצוג משפטי מכל סוג.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962

סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות"), קובע כי שני ההורים, יחדיו, הנם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, להלן לשון הסעיף:

"ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".

 סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי הורים שחיים בנפרד רשאים להגיע להסכמות בנוגע לאפוטרופסות הקטין, מי יחזיק בקטין, ואף לקבוע זמני שהות להורה שאינו ההורה המשמורן, וזאת בכפוף לאישור בית המשפט, לאחר שהלה קבע כי טובת הילד אינה נפגעת מהסכמות הצדדים, להלן לשון הסעיף: 

"היו הורי הקטין חיים בנפרד - בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו - רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו - לכל עניין זולת ערעור - כדין החלטת בית המשפט".


המצב המתואר בסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הנו מצב אידיאלי, אך ישנם מקרים רבים אשר נכנסים לגדר סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בהם ההורים אינם מגיעים להסכמות, דבר המצריך אותם לפנות לערכאות משפטיות, להלן לשון הסעיף: 

"לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין,ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין חשיבות מיוחדות להורות אחרת"


תביעת הגירת קטין לחו"ל

תביעת הגירת קטין לחו"ל, הינה דוגמא אחת לחוסר הסכמות בין הצדדים, שהסמכות לדון בה הינה של בית המשפט לענייני משפחה, אשר בסמכותו לאפשר או למנוע, הגירתו של קטין לחו"ל.

התביעה מוגשת בד"כ ע"י ההורה המשמורן המעוניין להגר עם הקטין לחו"ל. ההורה, שאינו משמורן, יכול להתנגד להגירת ילדו הקטין, לתקופה ארוכה שאינה בגדר טיול או לצמיתות, וזאת גם עפ"י הוראות האמנה לזכויות הילד, אליה הצטרפה וחתמה מדינת ישראל ביום 03.07.90, ואישרה אותה ביום 04.08.91, להלן לשון הסעיף המתאים:

"המדינות החברות יבטיחו כי ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא רק כאשר קובעות רשויות מוסמכות, הכפופות לביקורת משפטית, בהתאם לדינים ונהלים הנוגעים לעניין, כי פירוד כאמור נדרש לטובת הילד. קביעה כאמור יכול שתידרש במקרה מסוים, כגון מקרה של התעללות או הזנחת הילד על-ידי הוריו, או כאשר חיים ההורים בנפרד ונדרשת החלטה באשר למקום מגורי הילד".


עיקרון טובת הילד בתביעת הגירה

העיקרון המנחה את בית המשפט בבואו להחליט האם לאשר את הגירת הקטין לחו"ל, הנו עיקרון טובת הילד, תוך בדיקה כיצד ההחלטה לאשר את ההגירה, או למנוע אותה, תשפיע על הקטין. גישת בית המשפט תואמת את סעיף 9 (א) לאמנה לזכויות הילד, להלן לשון הסעיף:

"בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה".
 

בית המשפט מחויב, בהתאם לסעיף 9 (ב) באמנה לזכויות הילד, ליתן להורים הזדמנות הוגנת להשתתף בהליך המשפטי ולהביע את דעתם, להלן לשון הסעיף:

"בהליכים שעל פי ס"ק א` לסעיף זה, תינתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשתתף בהליכים ולתת פומבי להשקפותיהם"

במסגרת ההליכים המשפטיים עולות טענות רבות ושונות, כאשר מטרת ההורה המשמורן הנה להוכיח כי הסיבות בגינן מעוניין להגר הנן סיבות מוצדקות אשר יטיבו עם הקטין, לעומת זאת, ההורה שאינו משמורן, זה אשר מעוניין למנוע את הגירת הקטין, צריך לסתור את טענות ההורה המשמורן, ולהוכיח כי בקשת ההגירה אינה מוצדקת, וכי במידה ויינתן אישור כזה, יגרם נזק רב לקטין.

בית המשפט לענייני משפחה בהיותו הגורם המוסמך לדון בתביעות כגון אלו, ממנה ברוב המקרים, מתמחה מטעמו, אשר בוחן את טענות ההורים לעומקן, תוך שימת דגש, כמעט אבסולוטי, לעניין טובת הילד.

יש לזכור שטובת הקטין, בעיני בית המשפט, הנה שקטין יהיה בקשר עם שני הוריו, ולכן גם במידה ותאושר ההגירה, ייקבע בית המשפט זמני שהות מסודרים לאב, בטרם ההורה המשמורן יעזוב את ישראל יחד עם הקטין, גישתו זו של בית המשפט באה לידי ביטוי בסעיף 9 (ג) באמנה לזכויות הילד, ולהלן לשון הסעיף:

"מדינות חברות יכבדו את זכות הילד המופרד מהורה אחד או משניהם לשמור על יחסים אישיים ומגע ישיר עם שני ההורים על בסיס סדיר, זולת אם מנוגד הדבר לאינטרסים של הילד".


סיכום
נושא ההגירה הנו נושא מורכב ורגיש ביותר, העלול להשפיע רבות על הקשר בין ההורים שהנם האפוטרופוסים הטבעיים, לבין הקטין, ולהשפיע רבות על עתיד הקטין, לפיכך יש לראות בתביעות כגון אלה, דבר החורץ גורלות, ולא לנהוג בהן כבאחרית יד, לכן כאשר הורה מצוי בסיטואציה בה הוגשה בקשה, מצד ההורה המשמורן, להגר לחו"ל, מומלץ לשכור שירותיו של עו"ד, אשר מתמחה בתחום דיני משפחה ובקי בתחום הגירות קטינים ו/או חטיפתם לחו"ל.

 

למידע נוסף, ייעוץ או ייצוג ע"י עורכי הדין פרי, אנא לחצו על צור קשר