עו"ד שוש פרי shosh@peri-law.co.il |
עו"ד יורם פרי yoram@peri-law.co.il
logo

כתבה לעיתון - דמי מזונות


 אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ו/או ייצוג משפטי ע"י עורך הדין ואין לראות באמור בו יעוץ ו/או ייצוג משפטי מכל סוג.

 תשלום דמי  מזונות ילדים

על פי הוראות הדין האישי חלה חובה על הורה לדאוג למזונות ילדו. נושא תשלום דמי מזונות לילדים עולה במקרים הבאים:

  1. בתביעת אבהות.
  2. בפירוד של הורים ידועים בציבור או נשואים.
  3. כאשר אחד מהורים החייב במזונות נפטר, ישולמו דמי המזונות מהעיזבון.

מזונות ילדים משולמים עפ"י גיל הילדים וכדלקמן;

מזונות לקטני קטינים

אב מחויב במזונות ילדיו עפ"י הוראות הדין האישי החל עליו (אב יהודי בהתאם לדיני ישראל). דיני ישראל מטילים חבות מזונות מוחלטת על האב לילדים עד גיל 6, ילדים אשר גילם מכונה "קטני קטנים". מדובר בחיוב מזונות שאינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא אך ורק בצרכי הילד. הכוונה ל"צרכים הכרחיים" שהם הצרכים הקיומיים בהם נושא רק האב (לדוגמא: תשלום עבור ביגוד, מזון, מגורים. לעיתים מתווסף גם תשלום לתרופות וטיפולים רפואיים, הוצאות טיפול בילדים קטנים, תשלום לגן הילדים וכו').

מזונות מדין צדקה

מגיל 6 עד גיל 15שנה - שני ההורים מחויבים במזונות ילדיהם יחדיו הכוונה לצרכים נוספים מעבר ל"צרכים ההכרחיים". מזונות אלו נקראים מזונות מ"דין צדקה" (הכוונה לתשלום עבור הוצאות חינוך, מעון, צעצועים, נסיעות, חופשות, בילויים, דמי כיס, חלקם של הילדים בהוצאות החזקת רכב, עוזרת, חוגים, כבלים ועוד). קרי, נדרשת השתתפות האם בתשלום דמי המזונות. בתשלום הצרכים ההכרחיים ממשיך האב לשאת לבדו ואילו בתשלום הצרכים הנוספים נושאים האם והאב בדרך כלל בחלקים שווים.

מגיל 15 עד גיל 18- מדובר בחיוב מזונות מ"דין צדקה" בלבד. החיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם.

הפסיקה קבעה כי מגיל 18 ועד לסיום שירות החובה בצה"ל, ישלם האב כשליש מסכום המזונות המוסכם.

תביעת מזונות ילדים

הסמכות לדון במזונות ילדים הינה של בית המשפט לענייני  משפחה. ישנם מקרים בהם נושא מזונות הילדים ידון בביה"ד הרבני, בתנאי שיש הסכמת שני ההורים לכך.

ילד רשאי להגיש תביעת מזונות כנגד אביו (גם כאשר הוריו אינם נשואים). דמי המזונות בד"כ צמודים למדד המחירים לצרכן.

גובה תשלום דמי המזונות נקבע ע"י הפרמטרים הבאים:

  1. מהם הצרכים ההכרחיים של הילד (בהם נושא האב באופן מוחלט).
  2. מהם צרכי הילד הנוספים מעבר למזונותיו ההכרחיים. (בהם נושאים ההורים, בדרך כלל, בחלקים שווים).
  3. רמת השתכרות האב בפועל בעת ההחלטה על  תשלום המזונות.
  4. כושר השתכרות האב (כמה יכול האב להשתכר בהתאם להשכלתו וניסיונו התעסוקתי).
  5. גיל הילד.
  6. רמת השתכרות האם בפועל.
  7. מצבו בריאותו הפיזי והנפשי של הילד- הצורך בהוצאות רפואיות חריגות.
  8. רמת החיים אליו הורגל הילד במשך השנים.

כאשר חל שינוי מהותי בצרכיו של הילד או ביכולתו של האב לשלם,  ניתן לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה ולבקש שינוי גובה תשלום דמי המזונות.

אכיפת תשלום המזונות

פסק דין למזוות אשר לא נאכף, ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל  על מנת להביא לאכיפתו. במסגרת הליכי הוצאה לפועל ניתן  לקבל צו עיקול על רכושו ומשכורתו של האב, צו לעיכוב יציאתו מהארץ, ואף להוביל למאסרו של מי שאינו משלם מזונות.

במקרים בהם אין לאב רכוש או יכולת לשלם מזונות, ניתן לקבל מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. גובה המזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי,  יהיה בהתאם לקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי המשלם סכומים מינימאליים, לא בהתאם לסכום שנפסק בפסק הדין.  את יתרת המזונות שנפסקו אשר אינם משולמים על ידי הביטוח הלאומי, ניתן יהיה  לגבות בעתיד באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

 

 

למידע נוסף, ייעוץ או ייצוג ע"י עורכי הדין פרי, אנא לחצו על צור קשר