עו"ד שוש פרי shosh@peri-law.co.il |
עו"ד יורם פרי yoram@peri-law.co.il
logo

מזונות ילדים במשמורת משותפת


פסק דין ביהמ"ש העליון בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית

שוקל/ת להתגרש וחושב/ת על גורל כלכלת ילדיך? ו/או התגרשת ונוהג/ת במשמורת משותפת עם ההורה האחר/ת של ילדיך? המאמר הזה בשבילך..

מה היה הדין הנוהג במזונות ילדים עד לפסק הדין?

דיני מזונות הילדים במדינת ישראל, הושתתו עד כה על הדין העברי הנוהג בארצנו, לפיו חובת מזונות ילדים מוטלת אך ורק על כתפיו של האב, וזאת החל מהולדת הילד ועד גיל 6, כאשר הפרשנות הרווחת בעבר הייתה כי החל מגיל 6 ועד גיל 15 שנה של הילד/ה מזונות הילדים הושתו על האב מדין צדקה בלבד.

בשנת 1947 נחקקה על ידי הרבנות הראשית בישראל תקנת תש"ד לתקנות ___________ (להלן: "תקנת תש"ד"), מטרתה הייתה לפרש את הדין העברי בעניין מזונות קטינים ואת החובות המוטלים על הורי הקטין מכוחו.

תקנת תש"ד קבעה כי מזונות הקטינים בגילאים 6-15 הינם מדין צדקה, אך מוטלים על כתפו של האב היהודי, אשר מתוקף דיני הצדקה ביהדות מחויב לדאוג למזונות ילדיו הקטינים עד גיל 15, כאשר חובה זו מוטלת על כתפיו בלבד וללא כל התייחסות להכנסותיה ומקורותיה הכלכליים של האם.

מזונות קטינים בין הגילאים 15-18 גם הם נקבעו כמזונות מדין צדקה, אולם תשלום המזונות בגילאים אלו הוטל על שני ההורים. זאת כאשר חובתו של האב לסיפוק צרכיהם ההכרחיים של הקטינים נותרה על כתפיו בלבד, ואילו בהכנסת האם התחשבו בכל הנוגע לסיפוק הצרכים אשר אינם הכרחיים לקטינים בלבד.

במהלך השנים האחרונות התעוררו זעקות שבר בין אבות יהודים במדינת ישראל אשר כרעו תחת עול סיפוק צרכי הקטינים לבדם, בעוד נטל פרנסתם נפל על כתפיהם בלבד, ללא כל התייחסות להכנסת האם וכן בהתעלמות מופגנת מצרכי האב עצמו ומיכולתו לפרנס את עצמו ואת ילדיו בכבוד.

כך גם טענו אבות רבים לשוויוניות בנטל מזונות הקטינים בין האב לאם.

כך גם נוצר מצב, שאבות לא יכלו לספק את צרכי הקטינים עת שהו הקטינים עמם בהתאם לזמני השהייה שנקבעו.  דבר שהביא להבדל משמעותי בין הורי הקטינים. מחד, האם קיבלה דמי מזונות לקטינים שהתווסף למשכורתה ולמקורותיה הכלכליים ומאידך, האב נאלץ לפרנס את עצמו ממשכורתו בלבד ומתוך משכורתו, נאלץ האב להעביר מדי חודש את דמי מזונות הקטינים, אשר שימש את האם עת שוהים הקטינים במחיצתה, אך מנע מהאב את סיפוק צרכיהם של הקטינים עת שהו הם עמו.

פסק הדין בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית - מזונות ילדים במשמורת משותפת

בפסק הדין שניתן ביום 19.7.17, בבית המשפט העליון בבע"מ 919/15, חברו 7 שופטים להכרעה בסוגיה משפטית, שנסובה על דרישת האבות לשוויון.

החל משנות ה-2,000 המוקדמות חל שינוי בדרישת אבות להסדרי שהייה מורחבים עם ילדיהם, דבר אשר לא היה נהוג עד אותה תקופה, עד אז נקבעה משמורת הקטינים בידי האם כמעט באופן אוטומטי ואילו האבות היו פוגשים בילדיהם בין פעם לפעמיים בשבוע למספר שעות ובכל סוף שבוע שני היו מארחים את הקטינים בביתם ללילה אחד בלבד.  

בשנים האחרונות, יותר ויותר אבות רוצים ומתעקשים על משמורת משותפת על ילדיהם הקטינים. אך יחד עם זאת, חרף העובדה כי צרכי הקטינים עת שוהים עם אביהם מסופקים על ידי האב ישירות, לא ניתנה הקלה או הפחתה בסכום המזונות שנקבע כמינימום בפסיקה.

פסק הדין הנ"ל בחן את הפרשנות לדין העברי כפי שנקבעה בתקנת תש"ד לפיה על אב לשאת בצרכי הקטין ההכרחיים עד גיל 15 לבדו, ויחד עם זאת בחן את טובת הילד ביישום אותה תקנה, כאשר שני ההורים מרוויחים משכורת בסדר גודל זהה ונושאים בנטל טיפול הקטינים שווה בשווה.

בית המשפט העליון קבע כי במצב דברים זה, יש להתחשב בהכנסות ההורים, בפוטנציאל ההשתכרות שלהם ובמקורותיהם הכלכליים הנוספים, בטרם יפסוק בית המשפט סכום מזונות לתשלום על ידי מי מההורים, אם בכלל. שכן במצב בו משתכרים ההורים שכר דומה או שווה, הרי שלא יוטל חיוב במזונות על מי מהם, שכן כל אחד נושא ישירות בהוצאות הקטנים עת שוהים ילדיו עמו.

לעניין הוצאות רפואיות חריגות וכן הוצאות חינוכיות, הותיר בית המשפט העליון על כנו, את ההסדר הנהוג כיום, המחייב את ההורים בתשלום הוצאות הקטינים בחלקים שווים.

בכל הנוגע להוצאות שוטפות שאינן מוגדרות כצרכיו ההכרחיים של הקטין, כגון: ספרים לבית הספר, בגדים, נעליים, צעצועים וכיו"ב, נקבע מנגנון הקובע כי אחד מן ההורים יוגדר על ידי בית המשפט לענייני משפחה כ"הורה מרכז". קרי, אחד ההורים יקבל לידיו סכום כספי מההורה האחר אשר יהווה מחצית מהסכום שייקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה לצרכים כגון הנ"ל של הקטינים. אותו הורה מרכז יחזיק בידיו את הסכום שנקבע. לדוגמא: אם יוחלט כי הסכום הוא 2,000 ₪, יעביר ההורה השני סך של 1,000 ₪ להורה המרכז, שכן ה-1,000 ₪ הנוספים, הינם חלקו של ההורה המרכז בהוצאות אלה.

ההורה המרכז יהיה זה שיטפל בהוצאות מסוג זה, כאשר מסכום הכסף המצוי מדי חודש בידיו בסך 2,000 ₪ לצורך הדוגמא, יקנה ההורה המרכז את הדברים להם ייזקק הקטין מדי חודש וינהל טבלת הוצאות מסודרת.

לעניין מדור הקטינים, יהיה על בית המשפט לענייני משפחה לבחון במקרים של משמורת משותפת, באם מסוגלים ההורים שניהם להחזיק בדירה גדולה דיה, על מנת לשכן את הקטינים באופן שיידמה לרמת החיים בה הורגלו לחיות טרם גירושי הוריהם. באם התשובה על כך תהא שלילית, הרי שיבחן בית המשפט לענייני משפחה באם משמורת משותפת הינה ההסדר המתאים להורים ואם לאו.

ייתכנו מקרים בהם הורים הינם מתאימים לנהל ביניהם משמורת משותפת, אך לא יעמדו בתנאים הנדרשים להבטחת רמת חיים הדומה לרמת החיים להם הורגלו הקטינים, ולכן במקרה כגון דא, לא תיקבע משמורת משותפת, מתוך ראייה של טובת הקטינים אשר הינה עיקרון העומד במרכזה של משמורת משותפת ובכלל בעניינם של קטינים.

 

משרד עורכי הדין שוש ויורם פרי, יתנו לך מענה בכל הקשור בפסק הדין התקדימי הנ"ל ו/או בנושא משמורת משותפת ו/או בנושא מזונות ילדים. את/ה מוזמן/ת לפנות למשרד שוש ויורם פרי לייעוץ ו/או לייצוג משפטי מתאים.

 

למידע נוסף, ייעוץ או ייצוג ע"י עורכי הדין פרי, אנא לחצו על צור קשר