מזונות ילדים


בעלך עזב את הבית ואת מתקשה להמשיך ולשאת לבדך בעלויות גידול הילדים?

הוראות החוק והפסיקה

אב מחויב במזונות ילדים עפ"י הוראות הדין האישי החל עליו (אב יהודי בהתאם לדיני ישראל). דיני ישראל מטילים חבות מוחלטת על האב לילדים עד גיל 6, ילדים אשר גילם מכונה "קטני קטנים". מדובר בחיוב מזונות אשר אינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא אך ורק בצרכי הילד
כשמדברים על צרכי הילד, הכוונה ל"צרכים הכרחיים" שהם הצרכים הקיומיים של הילד בהם נושא רק האב (לדוגמא: תשלום עבור ביגוד, מזון, מגורים. לעיתים מתווסף גם תשלום לתרופות וטיפולים רפואיים, הוצאות טיפול בילדים קטנים, תשלום לגן הילדים וכו).

החל מגיל 6 עד גיל 15- שני ההורים מחויבים במזונות ילדיהם. הכוונה לצרכים נוספים של הילד עליהם יש לשלם מזונות מ"דין צדקה" (לדוגמא: תשלום הוצאות חינוך, מעון, צעצועים, נסיעות, חופשות, בילויים, דמי כיס, חלקם של הילדים בהוצאות החזקת רכב, עוזרת, חוגים, כבלים ועוד). קרי, נדרשת השתתפות האם בתשלום, כך שבצרכים ההכרחיים ממשיך האב לשאת לבדו ואילו בתשלום הצרכים הנוספים נושאים האם והאב בדרך כלל בחלקים שווים.

מגיל 15 עד גיל 18- מדובר בחיוב מזונות מ"דין צדקה" בלבד. החיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם
הפסיקה קבעה כי מגיל 18 ועד לסיום שירות החובה בצה"ל, ישלם האב כשליש מהסכום המוסכם. הסמכות לדון בעניין זה הינה של בית המשפט לענייני משפחה. ישנם מקרים בהם הנושא ידון בבית הדין הרבני, זאת בתנאי שניתנה הסכמת שני ההורים לכך.

ככלל, ילד רשאי להגיש תביעת מזונות ילדים כנגד אביו (גם כאשר הוריו אינם נשואים).

הסכומים בד"כ צמודים למדד המחירים לצרכן
הסכום המינימאלי לתשלום כיום, עפ"י הפסיקה, עומד על כ- 1,300 ש"ח.

מלבד סכום זה, על האב חלה חובה לשלם לילדיו הקטינים דמי מדור, אשר מטרתם לוודא  שלקטין תהיה קורת גג מעל ראשו. על האב חלה חובה לשלם סך של 30%, מדמי השכירות או המשכנתא, כאשר מדובר בקטין אחד, 40% כאשר מדובר בשניים, ו- 50% כאשר מדובר בשלושה קטינים ומעלה.

גובה התשלום נקבע ע"י הפרמטרים הבאים:

  1. מהם הצרכים ההכרחיים של הילד (בהם נושא האב באופן מוחלט).
  2. מהם צרכי הילד הנוספים מעבר למזונות ההכרחיים. (בהם נושאים ההורים בדרך כלל, בחלקים שווים).
  3. רמת השתכרות האב בפועל בעת ההחלטה על התשלום.
  4. כושר השתכרות האב (כמה יכול האב להשתכר בהתאם להשכלתו וניסיונו התעסוקתי).
  5. גיל הילד.
  6. רמת השתכרות האם בפועל.
  7. מצב בריאותו הפיזי והנפשי של הילד- הצורך בהוצאות רפואיות חריגות.
  8. רמת החיים אליו הורגל הילד במשך השנים.
     

כאשר חל שינוי מהותי בצרכיו של הילד או ביכולתו של האב לשלם, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש שינוי גובה התשלום.

פסק דין למזונות ילדים אשר לא נאכף, ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל על מנת להביא לאכיפתו. במסגרת הליכי הוצאה לפועל ניתן לקבל צו עיקול על רכושו ומשכורתו של האב, צו לעיכוב יציאתו מהארץ, ואף להוביל למאסרו של מי שאינו משלם.

במקרים בהם אין לאב רכוש או יכולת תשלום, ניתן לקבל מזונות ילדים באמצעות המוסד לביטוח לאומי. גובה התשלום יהיה בהתאם לקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי, המשלם סכומים מינימאליים, שאינם בהתאם לסכום שנפסק בפסק הדין. את יתרת הסכום שנפסק, ניתן יהיה לגבות בעתיד באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

הגדלת מזונות ילדים שנקבעו במסגרת הסכם

 כאשר בני זוג שהביאו ילדים לעולם מתגרשים, עולה סוגיית מזונות הקטינים. קיימים מצבים בהם הסכם, המקבל תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט לענייני משפחה ו/או ע"י בית הדין הרבני האזורי, לא מעגן בצורה טובה את זכויות ילדיהם הקטינים, או את יכולת ההורה המשמורן לכלכל את עניין ילדיו בסכום שנקבע לקטינים. זאת כאשר מדובר בסכום נמוך יחסית לצרכי הקטינים ו/או לפסיקה המקובלת ו/או להכנסות הצדדים.

הדרך העומדת בפני הילדים, הינה פניה לבית המשפט על מנת שיגדיל את הסכום שנקבע בהסכם. כך למשל נקבע בפסק הדין ע"א 404/70 עברון נ` עברון, פ"ד כה(1)373:

"הסכם בין הורים, בענין המזונות, בינם לבין עצמם, אינו נוגע אמנם לילד, ואינו מונע בעדו מלתבוע מזונותיו ממי שחייב לזון אותו: ע"א 42/49, [6]. כיוצא בזה, פסק-דין של בית-דין רבני הנותן להסכם שכזה תוקף של פסק-דין, או הפוסק בתביעת האשה נגד בעלה, אינו משמש מחסום בפני תביעת הילד: ע"א 17/60, [7]; ע"א 425/63"

וראה גם בפסק דין, ע"א 411/76 שר נ` שר, פ"ד לב(1)449:

"הסכם בין הורים בענין מזונותיו של ילד אינו מחייב אלא את ההורים עצמם, שהתקשרו באותו הסכם ואין בו כדי לגרוע מזכותו של הילד להגיש תביעת מזונות נגד הורה או לבקש שינוי שיעורם של המזונות, שלא על-פי תנאי ההסכם שנערך בין ההורים (ע"א 109/75, אברהם נ` אברהם, [1], בע` 694). זכויותיו האמורות של הילד גם אינן מצטמצמות בשל כך שניתן קודם לכן פסק-דין בהתדיינות בין ההורים שאישר את ההסכם (ע"א 42/49, משקה נ` משקה, [2]; בר"ע 120/69, שרגאי נ` שרגאי, [3]). לענין זה אין גם נפקא מינה בכך שהקטין היה צד להליכים שבהם אושר ההסכם"

מפסקי הדין שלעיל עולה כי במקרים בהם נקבעו מזונות קטינים במסגרת הסכם בין הצדדים, והעניין לא נדון בפני ערכאה משפטית ולא נבדקו צרכיהם האמיתיים של הקטינים, הרי שבמקרה והם במשמורת ואחזקת האם, יכולים הם לתבוע את אביהם באמצעות אמם להגדלת מזונותיהם הקטינים מאחר שלא היו צד להסכם בין הצדדים.

הגדלת מזונות ילדים עקב שינוי נסיבות מהותי

במקרה ומזונות הקטינים וצרכיהם נדונו בפני ערכאה משפטית הרי שניתן יהיה לבקש הגדלת הסכום ע"י הגשת תביעה עקב שינוי נסיבות מהותי. במקרה זה, על האם חל נטל כבד להראות כי אכן מתקיימים שינויי נסיבות מהותיים. לעניין זה קבע בית המשפט בפסק הדין ע"א 363/81 פייגה נ` פייגה כי פסק דין מזונות אינו יוצר מחסום בפני התדיינות חוזרת וכי ניתן לפנות לבית המשפט בפלוגתת מזונות כי חל שינוי מהותי בנסיבות.

כמו כן, בפסק דין תמ"א 957/93 פלונית נ` אלמוני, נקבע כי על אף העובדה כי מזונות הנפסקים בפסק דין מוסכם הינם "סופיים", ישנם מקרים בהם בית המשפט מוסמך לשנות את שיעורם, זאת כאשר "מתקיימות נסיבות חדשות המצביעות על שינוי מהותי שנוצר מאז מתן פסק הדין ועד המצב העכשווי".

שינוי נסיבות מהותי יכול לבוא לידי ביטוי במקרים רבים אותם לא היה ניתן לצפות בעבר, החל מפגיעה בכושר השתכרותה של האישה, לרבות אובדן מקום עבודתה, וכלה בשינויים בצורכי הקטין, כגון: כאשר הקטין חולה במחלה המצריכה תשלומים מיוחדים או במקרה בו חל שינוי במצבו הנפשי של הקטין וכדומה.

אשר על כן, בית המשפט לעולם אינו חוסם דרכם של קטינים לתבוע כאשר עניין מזונותיהם כלל לא נדון בבית המשפט וכי כלל לא נבדקו צרכיהם האמיתיים. לפיכך, פסיקת מזונות קטין איננה לעולם סוף פסוק.

במשרד עוה"ד פרי אנו מאמינים כי תפקידנו הוא להוביל את הלקוח, אם האב או האם, אל סיומו הרצוי והנכון של התהליך, בשילוב של מקצועיות עם אחריות, רגישות ואכפתיות, ובעיקר תוך הגנה על רווחת הילד ודאגה לצרכיו.

 

 

 

 

 

למידע נוסף, ייעוץ או ייצוג ע"י עורכי הדין פרי, אנא לחצו על צור קשר